חיזוק קורות וחישוב עומסים

הנושא של חישוב עומסים עולה בדרך כלל באחת משתי הזדמנויות נפוצות: או כאשר מדובר בכשל בנייה הנוצר כתוצאה מחישוב עומסים לקוי או אי עמידה בתוכניות הבנייה המתאימות לחישוב העומסים שבצוע עבור המבנה, או כאשר ישנו תהליך של תכנון שיפוצים נרחבים, בדרך כלל כאלו המערבים הרס קירות או עמודים תומכים וישנו צורך לבצע חישוב עומסים על אלמנטים אחרים במבנה על מנת להעביר עליהם את ביצוע התמיכה במקום האלמנטים המיועדים להריסה. במקרה הראשון, חישוב העומסים שהתבצע טרם עבודת הבנייה עשוי להיות נכון, וגם הוראות הבניה שנוסחו לפי חישוב זה עשויות להיות נכונות, אך עדיין ייגרם ליקויי בניה. במקרה השני, התעמקות בשיקולים ואפשרויות שונות של פיזור עומסים יכול לקצר ולהוזיל את העבודה כולה.

חישוב עומסים ותהליך הבניה

אם כן, כיצד יכול לקרות כי התכנון היה נכון אך הביצוע עדיין התברר ככושל? לצורך הדוגמא, ניתן לחשוב על מקרה בו הוראות הבניה כוללות הנחיה מפורשת להקפיד על תמיכה לתקרה, עד לאחר שמסתיים תהליך יצירת הקומה העליונה יותר: מקרה כזה עשוי להיות רלוונטי כאשר משטח כגון רצפת סלון נסמך על עמוד מתיחה, כאשר זה בתורו התחבר לתקרת המבנה. במקרה בו בתהליך הבניה התמוכה הושארה במקומה רק עד לזמן יציקת הקומה העליונה והוצאה טרם הספיק הבטון להתגבש עד למצבו הסופי, העומסים שנוצרו על עמוד המתיחה ולכן גם על הרצפה תחתיו עלולים לגרום לשקיעת הרצפה. למרות שהשינויים בין העומסים המופעלים על האלמנטים השונים בתהליך הבנייה אינם שונים בצורה משמעותית מאלו המופעלים עליהם כאשר תהליך הבנייה מסתיים, ישנם מצבים בהם אכן יש לקחת את השינויים המתרחשים במהלך תהליך הבנייה בחשבון ולבצע חישוב עומסים גם עבור שלבי הבנייה.

חישוב עומסים בתהליכי שיפוץ

כאשר מתכננים תהליך שיפוץ המערב הריסה של אלמנטים עקרוניים כמו למשל הריסת עמוד תומך, יש לתכנן כיצד יראה פיזור העומסים החדש של המבנה. אחד הפתרונות הקיימים לצורך כך הוא חיזוק קורה על ידי חישוב העומס החדש והעברת כל המעמס לפרופיל הפלדה שצריך לשאת את העומס.